Igor Mitoraj

פסל · 1944–2014 · פולין · צרפת · איטליה

Igor Mitoraj (26 במרץ 1944 – 6 באוקטובר 2014) היה פסל פולני-צרפתי המפורסם בדמויות ברונזה ושיש בקנה מידה גדול המשלבות את השפה הפורמלית של עת העתיקה היוונית-רומית עם תחושה מודרנית מובהקת של שבירה ואי-שלמות. יצירותיו — ראשים סדוקים, טורסואים מחובשים, כנפיים שבורות — מציעות שהעולם הקלאסי אינו פרק סגור אלא נוכחות לא גמורה, עדיין עולה מנזקי ההיסטוריה. הוא יוצר ה-Tindaro Screpolato, ה-Eros Bendato, ה-Centurione וה-Persée, בין עשרות יצירות מרכזיות המותקנות במרחבים ציבוריים ברחבי אירופה ומעבר לה.

מוצא וילדות

Igor Mitoraj נולד ב-26 במרץ 1944 באוֶדֶרן, עיר קטנה בסקסוניה, בגרמניה הנאצית דאז. אביו היה צרפתי, אמו פולנייה; המשפחה שוטטה בגלל תהפוכות מלחמת אירופה המזרחית. לאחר סיום המלחמה, Mitoraj גדל בפולין — בקרקוב, הבירה המלכותית העתיקה ששרדה את מלחמת העולם השנייה ברובה בשלמות ונשארה מרכז החיים התרבותיים הפולנים תחת ממשלת הקומוניסטים שאחרי המלחמה.

החוויה של גדילה במדינה שעריה היו בו-זמנית עתיקות וניזוקות באורח קטסטרופלי — ציוויליזציה בונה את עצמה מחדש מהריסות — הפכה לזרם תחתי קבוע בעבודתו. השברירי, הניזוק, הקבור למחצה: אלה לא היו המצאות אמנותיות שיובאו מבחוץ אלא תנאים של העולם שהכיר מילדות.

השכלה: קרקוב ו-Tadeusz Kantor

Mitoraj למד ציור באקדמיה לאמנויות יפות בקרקוב, שם מוריו היה Tadeusz Kantor (1915–1990), אחד הדמויות המשפיעות והנוקשות ביותר באמנות הפולנית של המאה העשרים. Kantor — צייר, במאי תיאטרון, תיאורטיקן של האוונגרד — ניהל את תיאטרון ה-Cricot 2 שלו לצד ההוראה ונתן לתלמידיו תפיסת עולם מעוצבת על ידי סוריאליזם, קונסטרוקטיביזם ועיסוק נועז בזיכרון ובמוות.

Mitoraj סיים את לימודיו ב-1968. באותה שנה זכה במלגה שהוביל אותו למקסיקו סיטי, שם המפגש שלו עם האוספים הארכיאולוגיים הפרה-קולומביאניים — הנוכחות הפיזית של תרבויות עתיקות המועברת כשבר, כחורבה, כאובייקט שנחפר — הוכח כמעצב. לאחר מכן תיאר את החוויה של ראיית עבודות האצטקים והמאיה כאחד הרגעים המכריעים בהתפתחותו האמנותית.

פריז: המעבר לפיסול

ממקסיקו, Mitoraj עבר לפריז, שם נכנס ל-École nationale supérieure des beaux-arts. זו הייתה בפריז שבה ביצע את המעבר המכריע מציור לפיסול. התערוכה הסולו הראשונה שלו בפריז, ב-1976 ב-Galerie La Hune, הייתה הצלחה מסחרית וביקורתית, נמכרה באחד יום ומיקמה אותו מיד כנוכחות בקהילת הגלריות של העיר.

לאורך שנות ה-70 המאוחרות ועד שנות ה-80, Mitoraj חילק את זמנו בין פריז ואיטליה, מפתח את אוצר הצורות — הראש הסדוק, הפנים העטופות, הקסדה, הכנף — שיגדיר את עבודתו. Artcurial, בית הגלריה ומכירות הפומביות הפריסאי ב-Avenue Matignon, הפך לשותף המסחרי הראשי שלו בצרפת, מפרסם רבות ממהדורות הברונזה שלו.

Pietrasanta: השנים האיטלקיות

ב-1983, Mitoraj הקים את הסטודיו הראשי שלו ב-Pietrasanta, עיירה טוסקנית קטנה ליד קארארה שסדנאותיה שימשו פסלים עובדי שיש וברונזה במשך חמש מאות שנה. הבחירה הייתה גם מעשית גם סמלית. ה-fonderie של Pietrasanta היו בעלות הידע והציוד לביצוע יציקות ברונזה בקנה מידה גדול באיכות שדרש Mitoraj; חצרות השיש שלה נתנו גישה ישירה לאבן קארארה הטובה ביותר. השנים האיטלקיות היו הפוריות ביותר בקריירה שלו. הסדרות הגדולות — Tindaro, Centurione, Eros Bendato, Persée, Corazza — פותחו ועובדו כאן, בדיאלוג עם עובדי היציקה והאבן שהפכו לשותפי עבודה לטווח ארוך.

הסטודיו ב-Pietrasanta נשאר פעיל עד מותו ב-2014. כשנפטר, נקבר בכנסיית Sant'Agostino ב-Pietrasanta, שחזיתה נושאת דלת ברונזה מונומנטלית של עיצובו — שהושלמה בחייו כיצירה קבועה לעיירה שהייתה ביתו במשך שלושה עשורים.

נושאים ושפה חזותית

הטענה האמנותית המרכזית של Mitoraj ניתנת לניסוח בפשטות: העולם הקלאסי — אלוהיו, גיבוריו, צורותיו האנושיות האידיאליות — אינו גמור. הוא נשבר, נקבר, ניזוק ונשלף חלקית, אך הוא ממשיך להפעיל תביעה על ההווה. הפסלים שלו הופכים תביעה זו לגלויה: הם מציגים את הדמות הקלאסית לא כאובייקט שלם, סמכותי, אלא כשבר עולה משברו עצמו, נושא את סימני הקטסטרופה שהפריעה לו.

המוטיבים החוזרים:

• הראש הסדוק או המפוצל — ממומש ביותר ב-Tindaro Screpolato, שבו פני השטח של הראש נסדקים לחשוף פנים בתוך פנים
• חבישה ועטיפה — בד ברונזה המיושם על מאפייני פנים ביצירות כגון Eros Bendato ו-Visage Voilé
• שריון והגוף שמתחתיו — ה-Centurione, ה-Corazza ויצירות קשורות מציגות את הטורסו גם כמוגן וגם כמופר כבר
• כנפיים — מלאכיות או עופות, לרוב שבורות או קטועות, חוזרות בברונזות עצמאיות ובעבודות ארכיטקטוניות
• נושאים מיתולוגיים — Persée, Prométhée, Ikaria, Centauro

התקנות ציבוריות

Mitoraj הפיק גוף יצירה ציבורית קבועה גדול באופן יוצא דופן. בין ההתקנות המשמעותיות ביותר:

• פומפיי — סדרה מורחבת של התקנות באתר הארכיאולוגי
• לונדון, Canary Wharf — Centurione I מונומנטלי המותקן לצמיתות ברובע הפיננסי
• ורשה — יצירות מרובות בעיר, כולל התקנות קבועות
• Pietrasanta — דלת הברונזה של Sant'Agostino, הזמנה האדריכלית המתמשכת ביותר שלו
• פריז — התקנות זמניות חוזרות ונשנות של יצירות מונומנטליות ברחובות ובמרחבים הציבוריים של העיר
• אגריג'נטו, סיציליה — יצירות המותקנות בדיאלוג עם עמק המקדשים

מורשת ושוק

Mitoraj נפטר בפריז ב-6 באוקטובר 2014. בעשור שלאחר מותו, השוק המשני שלו התחזק בהתמדה. האירוע המשנה היה מכירת Tindaro Screpolato מונומנטלי ב-Sotheby's Paris בנובמבר 2019 תמורת €6,891,300 — כמעט פי שישה מהאומדן הגבוה לפני המכירה ונתון שמיקם מחדש את כלל גוף העבודות. יצירות שנמכרו במכירות פומביות מתמחות איטלקיות ופולניות במחירים צנועים זוהו מיד כנכסים משמעותיים יותר, וביקוש מאספנים מוסדיים ופרטיים האיץ.

מהדורותיו — המופקות בסדרות ממוספרות עם תיעוד Artcurial, תעודות בית יציקה מ-Pietrasanta, ובמקרים מסוימים הוכחות מקוריות של האמן — הן האובייקט הראשי של השוק המשני. ה-Persée (מהדורה 1000), ה-Centurione II (מהדורה 1500) וה-Eros Bendato (מהדורות מרובות) הם הנפוצים ביותר במכירות פומביות.

פולין — הבית הרוחני

שום קהל לאומי אחר אינו מזדהה עם פיסולו של Mitoraj בעוצמה ביוגרפית זהה. הוא נולד בגרמניה מהורים פולנים, גדל בקרקוב, למד שם — ואז עזב לפריז ולאחר מכן לטוסקנה. פולין הייתה המדינה שנטש ושאליה חזרו יצירותיו שוב ושוב. הכפר הפולני, הסייגים ברחובות קרקוב, הקתדרלה הגותית של ורשה שנבנתה מחדש אבן על אבן אחרי ההרס — אלה היו הדימויים שהתגבשו בפסלים שלו: שבריר, פצוע, ניצול, שלם ברמה אחרת.

ורשה מכילה את הריכוז הגדול ביותר של יצירותיו הקבועות בפולין: Grande Toscano בן חמשת המטרים ברח' Bobrowiecka 6, ה-Ikaro Alato במרכז האולימפי, Anielskie Drzwi (דלתות המלאכים) בעיר העתיקה, ו-Tindaro בכיכר דפילד. לקרקוב — Eros Bendato בכיכר השוק הראשי. לפוזנן — שלושה ברונזות ב-Stary Browar. לפלוצק — Tindaro Screpolato. קולקטורים פולנים מייצגים את המגזר הפעיל ביותר בשוק המשני לאדישנים ולעבודות על נייר.

עבודות על נייר — ליטוגרפים וציורים

לצד הברונזות והשיש, Mitoraj הפיק מהדורות ליטוגרפיה נרחבות בשיתוף Artcurial בפריז — הגלריה ובית המכירות הפומביות שב-Avenue Matignon שפרסמה את מהדורותיו הצרפתיות עשרות שנים. ליטוגרפים ממוספרים כמו Visage Voilé, Eros Bendato ו-Tindaro — בדרך כלל במהדורות של 150 עד 300 עותקים — מייצגים את כניסת השוק הנגישה ביותר לאוסף Mitoraj. מחירים נעים בין כמה אלפי אירו לעשרות אלפים עבור פסטלים ואקוורלים עם אישור.

ציורים מקוריים — פסטלים, אקוורלים, פחם — הופיעו לאחרונה בבתי מכירות פולנים (Desa Unicum, Rempex) במחירים שמשקפים את הביקוש הגובר. עבודה על נייר עם תיעוד Artcurial ותאריך מאומת מ-1976 ועד 2014 נחשבת לאחד המגזרים הגדלים ביותר באוסף Mitoraj.

אימות ורכישה

כל ברונזה רצינית של Mitoraj מגיעה עם תיעוד מהיציקה: תעודת בית יציקה מ-Pietrasanta (בדרך כלל Versilia Fonderia Artistica או Fonderia Mariani), לרוב עם חותמת אגודל של האמן או חתימה על הבסיס. ה-Atelier Mitoraj, המנוהל על ידי העיזבון ב-Pietrasanta, מנפיק תעודות אותנטיות שניתן לאמת מול הארכיון.

מספור המהדורה חייב לתאום בין הפלאק על היצירה לתיעוד הארכיון. מהדורות EA (épreuve d'artiste — עותק אמן) ו-1/8 מייצגות את הרמה הגבוהה ביותר בשוק; מהדורות גבוהות יותר (5/8, 6/8) קיימות לגיטימית אך מגיעות להערכה נמוכה יותר. רוכש פרטי מסוג זה — הפועל ישירות ללא עמלת מכירה פומבית — מבצע בדיקת נאותות מלאה על כל יצירה לפני הרכישה.

✕ ‹

›