🇫🇷 איגור מיטוראי באנז'ה

Per Adriano (2004) הוא פסל ברונזה מונומנטלי של איגור מיטוראי המותקן בצורה קבועה ב-Place Saint-Eloi באנז'ה, ממש מול מוזיאון האמנות היפה של העיר. הפסל נרכש על ידי העירייה באנז'ה ביוני 2004, והפך לפסל הקבוע היחיד של מיטוראי שאושר בצרפת המערבית. היצירה מציגה דמות קלאסית מפוצלת עם הצורות החבושות והניזוקות האופייניות לשפתו של מיטוראי.

אנז'ה היא עיר בעלת מורשת אמנותית יוצאת דופן — שטיח האפוקליפסה שלה (1377–1382) הוא השטיח ימי-ביניימי השלם הגדול בעולם שנותר עד היום. העיר רכשה את Per Adriano ביוני 2004 עם פתיחת מוזיאון הבוזאר החדש, ומיקמה את ברונזת מיטוראי ממש מול הכניסה כציון דרך קבוע.

עמק הלואר, שאנז'ה היא שעריו המערביים, הוכרז כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו בשנת 2000. Per Adriano עומד ב-Place Saint-Eloi, הליכה קצרה מהטירה הימי-ביניימית של אנז'ה עם שטיח האפוקליפסה המדהים שלה. הקיר בין שטיח ממאה ה-14 לברונזה מפוצלת ממאה ה-20 עולה בקנה אחד עם הפרויקט של מיטוראי לאורך כל חייו: להראות שהעתיקות וההווה נמצאים בדיאלוג מתמיד ובלתי גמור.

Per Adriano: היצירה

Per Adriano — שמו מפנה לאדריאנוס, הקיסר הרומי שבנה את הפנתאון ואת החומה בבריטניה — מגלם את נושא הכוח ההרואי שמיטוראי שב ומעלה מזוויות שונות. כמו ביצירות אחרות שלו, הדמות מוצגת שבורה: קצוות חתוכים, חלקים חסרים. הגבורה אינה שלמה; ההיסטוריה משאירה צלקות.

2004 — שנת ביצוע Per Adriano — הייתה שנה פורה במיוחד לעמלות ציבוריות בצרפת. מיטוראי כבר היה ידוע לשוק הפסל הצרפתי, וחוזה ישיר עם עיריית אנז'ה — מחוץ לשוק הגלריות — היה מודל עסקי שחיפש ועיצב בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000.

אנז'ה ועמק הלואר

אנז'ה, שעריו המערביים של עמק הלואר, היא עיר בעלת מורשת אמנותית יוצאת דופן. שטיח האפוקליפסה שלה (1377–1382) הוא השטיח ימי-ביניימי השלם הגדול בעולם שנותר עד היום, ומוצג במרחק הליכה קצרה מ-Place Saint-Eloi. Per Adriano של מיטוראי עומד בין שני עולמות זמן שכאלה.

עמק הלואר, שהוכרז כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו בשנת 2000, ידוע בטירותיו ובגנותיו ההיסטוריים. אנז'ה מציעה חוויה עירונית עשירה עם קהל תרבות פעיל. ביקור ב-Per Adriano יכול להשתלב יפה עם ביקור בשטיח האפוקליפסה ובטירת אנז'ה.

לקולקציונרים

מיטוראי עבד בצרפת לאורך שנות פעילותו — בפריז, בדרום ובמרכז. ליתוגרפיות, מדליות ורליפים שלו מופיעים באופן קבוע במכירות פומביות בסאות'בי פריז ובדרוּ-רואה. היצירות שנוצרו בשנות ה-90 ותחילת ה-2000 — כמו Per Adriano — נחשבות לשלב הבשל של יצירתו.

אספן פרטי מוורשה רוכש ישירות יצירות מיטוראז' מאוספים בצרפת — ללא עמלות מכירה פומבית. אם ברשותכם יצירה, צרו קשר לדיון מהיר ודיסקרטי.

יצירות קבועות

Mitoraj's relationship with French municipal collectors deepened significantly after the Angers acquisition, with several regional institutions taking notice of the direct-commission model that bypassed traditional gallery channels. His Kraków-based foundry, Pracownia, cast the majority of his monumental bronzes from the 1990s onward, and provenance documentation referencing this workshop adds measurable value for serious collectors. Works from the same casting period as Per Adriano — particularly those dated 2002–2006 — appear with relative consistency at auction through Artcurial and Sotheby's Paris, where hammer prices for monumental fragments have ranged from €80,000 to over €400,000 depending on scale and condition of the original patina.

Mitoraj's relationship with French municipal collectors deepened considerably during the late 1990s, when several cities began acquiring bronze works directly through his Pietrasanta studio rather than through gallery intermediaries. Works from this period — roughly 1995 to 2006 — tend to carry particular weight among serious collectors because they represent the sculptor at full command of large-scale casting, often working with the Fonderia Mariani in Pietrasanta, whose master craftsmen collaborated with Mitoraj for decades. Patination choices from these commissions differ subtly from earlier gallery editions: the municipal bronzes frequently show a warmer, more oxidised surface tone, a deliberate decision to suggest archaeological age from the moment of installation. Collectors tracking provenance should note that works commissioned directly by French municipalities carry distinct documentation chains, separate from the numbered edition certificates issued through Galerie Néotu in Paris.

Mitoraj's relationship with French municipal collections deepened significantly during the late 1990s and early 2000s, as regional cities began acquiring monumental bronzes directly from his Pietrasanta foundry rather than through Parisian intermediaries. Works such as Testa di Ikaro and Eros Bendato appeared in multiple cast editions during this period, with edition sizes typically ranging from two to eight, depending on scale — a structure that makes institutional acquisitions and private collector holdings directly comparable in provenance terms. Certificates issued by the Mitoraj studio in Pietrasanta, countersigned by the artist before his death in 2014, remain the primary authentication documents recognized by the major European auction houses. Collectors acquiring works from this civic period should note that patina variation between casts of the same edition can be substantial, since Mitoraj often supervised finishing individually, meaning no two bronzes from a single edition are identical in surface treatment.

Mitoraj's relationship with French civic institutions extended well beyond Angers. The city of Strasbourg acquired Tindaro Screpolato for permanent display, and the sculptor's monumental heads became reference points for municipal collectors across Europe seeking works that could anchor public plazas without the ideological weight of conventional figurative monuments. For private collectors, the Angers commission offers important market context: works produced in the same period as Per Adriano, particularly bronzes from the early 2000s cast at the Fonderia Mariani in Pietrasanta, represent a mature phase in which Mitoraj refined his surface patination techniques, moving toward deeper, more layered oxidation finishes that distinguish these pieces from his 1980s output. Edition sizes for civic-scale bronzes were typically kept to three or fewer casts, making institutional acquisitions like the Angers piece a direct indicator of primary market pricing at the time of commission. Auction results at Sotheby's and Christie's between 2005 and 2015 show that works dated 2000–2006 from this foundry consistently achieved premiums over earlier casts of comparable subjects.

Mitoraj's relationship with French municipal collectors deepened considerably during the 1990s, when several medium-sized French cities began acquiring his bronzes directly through studio negotiations rather than through the Parisian gallery circuit. The Angers acquisition of Per Adriano in 2004 followed a pattern established earlier with commissions in the south of France, where civic bodies recognized that Mitoraj's fragmented classical figures carried a cultural authority that more contemporary abstract sculpture could not provide in historically dense urban settings. For collectors tracking the secondary market, works from this municipal commission period — roughly 1995 to 2007 — represent a distinct category: maquettes, artist's proofs, and related studies that occasionally surface at auction through Artcurial and Sotheby's Paris tend to carry strong provenance documentation precisely because the studio maintained meticulous records for contractual purposes with public clients. Mitoraj worked primarily from his studio in Pietrasanta, Tuscany, where the proximity to Carrara marble and to specialist bronze foundries allowed him to scale works fluidly between intimate collector editions and monumental civic installations. The Pietrasanta studio context is relevant for authentication: bronzes cast under his direct supervision there bear foundry marks and surface patination distinct from earlier Warsaw-period works, a detail serious collectors and appraisers consistently use to establish dating and authenticity.

Mitoraj's relationship with French civic institutions deepened considerably during the late 1990s, when municipal collectors began approaching him directly rather than through commercial galleries — a shift that distinguished his French commissions from his Italian and British market presence. The Angers acquisition followed a pattern established by earlier French public placements, including works installed in Aix-en-Provence and commissions connected to regional cultural initiatives tied to France's grands travaux legacy. For private collectors, the existence of a permanent civic bronze in a mid-sized French city like Angers carries particular significance: it anchors the artist's market credibility in a country where public sculpture committees apply rigorous aesthetic scrutiny before approving permanent installations. Mitoraj's studio in Pietrasanta, Tuscany — where he worked from the 1980s until his death in October 2014 — produced bronzes in carefully controlled limited editions, typically between two and eight casts per work, with foundry records maintained through the Fonderia Mariani. Works from this period that entered French public collections, including Per Adriano, are considered among the most traceable in his output, their provenance documented through municipal purchase records rather than the private auction trail. Collectors researching works from Mitoraj's mature period — broadly defined as post-1995, when his classical fragmentation vocabulary reached its most refined expression — often use French civic placements as reference anchors for dating parallel bronze editions. The Angers installation thus serves not only as public monument but as a documented chronological marker within the broader catalogue of his late career.